"לפני 4 וחצי שנים הגעתי לבוקס בפעם הראשונה עם כושר גופני מצוין ועטור מדליות בענף אכילת שניצלים לגובה. זה גם סוג של ספורט. ראיתי מלא אנשים עושים בעיקר דברים מוזרים, קופצים על ארגזים, משחקים עם כל מיני ברזלים בצורות שונות ויושבים בישיבה כאילו מתאמנים לטיול שלהם בהודו. ״תנסה״ אמרו לי כמה חברים שמתאמנים שם כבר תקופה. אחרי 10 דקות באימון יסודות הבנתי דבר אחד. זה לא בשבילי. יום שישי יום קצר, מתי נגמר הסיוט הזה? שאלתי את שני המאמנים החביבים שניסו לגרום לי לשבת בישיבת בול פגיעה. לימים לימדו אותי שקוראים לזה סקוואט ואפשר לעשות את זה אפילו עם ברזלים על הכתפיים.
טוב, ניתן לזה נסיון אמרתי, אני כבר פה מקסימום נדדה פה ושם.. אחרי כמה שבועות שהצלחתי לשבת בסקוואט בלי ליפול על הגב והשלמתי עם העובדה שלאנג׳ זה בעצם להציע נישואין לקטלבול אמרתי נחמד העסק הזה ושאלתי איך משחקים עם הברזלים האלה? זה טוב לשריר האינסטוש..
כמה שנים אחרי וזה עדיין חלק משגרת החיים שלי, לרוץ לקפוץ, להניף בעיקר לבוא להנות, להתענות לשמוח ולבכות. צוות מאמנים שגורם לך להגיע כל יום מחדש, ללמוד להתקדם, ולכוון כמה שיותר מדוייק, כמו שאמרתי , בול פגיעה.
במקרה ותהיתם גם אחרי 4 וחצי שנים אני עדיין נופל על הגב (פחות אבל) ועדיין מחזיק בתואר הנחשק אלוף הארץ בשניצל למרחק.
קרוספיט סופדרייב, תודה!"
עידו אלגום, מפתח תוכנה בכיר